#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הכניס משקין לתוך פיו בלא ברכה?	"מבואר בגמ' ברכות (נ' ע""ב) דכיון דא""א לפולטן מותר לבולען [והקשה הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') לכל הפחות יש להרהר הברכה דלפי הרמב""ם יוצא בהרהור {ומסתמא אה""נ עדיף להרהר הברכה}]"	סימן קעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לבולען, הרי אסור ליהנות בעולם הזה בלא ברכה?	"1) רש""י פי' כיון דא""א לפולטן ולסלקן לצד אחד מותר לבולען {ומשמע דהקילו חז""ל באיסורו כיון דא""א בענין אחר} [וזהו העיקר תירוץ (מ""ב ס""ק ה', שעה""צ ס""ק ג' וס""ק ה'), לפי""ז כל מה שיכול לסלק לצד פיו צריך לסלק ולא לבלוע (הגרח""פ שיינברג, מ""ב דרשו)]<br>2) הר""ח פי' דהן אידחי להו מתורת משקין [ולפי""ז אפי' במעט משקין דאפשר לסלקן לצד פיו אפ""ה אין לברך עליו, אבל לא קיי""ל כהר""ח בענין זה (לבושי שרד, מ""ב ס""ק א', שעה""צ ס""ק ג'), אכן, מסתימת הערוה""ש (סעי' ב') משמע דס""ל כהר""ח אפי' לגבי זה]<br>3) הראב""ד (מובא ברשב""א, רמ""א) תי' דצריך לברך אח""כ, ונחשב כעובר לעשייתן כיון שנזכר בעודן בפיו (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ד') [ומשמע מרע""א דאין נפק""מ בזה אם הוא תכ""ד, ומתמיה מאי שנא מלקמן סי' רכ""ז סעי' ג', אבל הפמ""ג (פתיחה לברכות השחר) כתב דתכ""ד מהני כדאשכחן בברקים]"	סימן קעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו עוד משקין?	"כתב הראב""ד (בהגהות על הרמב""ם) דצריך לפלוטן כדי שלא יהנה בלא ברכה, ומבואר ברשב""א דמקורו הוא מירושלמי (פ""ו ה""א) (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב') [ומבואר דס""ל כרש""י והר""ח דאינו מברך אח""כ (שעה""צ ס""ק ה')] אבל המיקל בזה אין למחות (ביה""ל ד""ה ואינו), ובלא""ה לעולם ראוי לפולטן להוציא עצמו מידי מח' (מג""א ס""ק א'), והקשה עליו רע""א כיון דמיירי כשיש לו עוד משקין יכול לברך על משקין אלו לכו""ע."	סימן קעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי ברכה אחרונה? 	"אם לא שתה כשיעור אין לברך ברכה אחרונה, ואם שתה כשיעור המג""א (ס""ק ג') מסתפק לפי הראב""ד והרמ""א דס""ל דצריך לברך ברכה ראשונה אח""כ אם ג""כ יברך ברכה אחרונה דלא מצינו ב' ברכות [הנהנין (ערוה""ש סעי' ב')] סמוכות זה לזה, והמג""א רוצה לחלק בין מעין שלש לבורא נפשות, אכן למעשה קיי""ל כרוב ראשונים דס""ל דאין לברך ברכה ראשונה אח""כ, וא""כ פשוט דצריך לברך ברכה אחרונה אם שתה כשיעור (מ""ב ס""ק ה')"	סימן קעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שיש לו משקין בפיו והכניס ראשו לתוך התנור טמא, האם נטמאו המשקין?	"כתב הרמב""ם דנטמאו, והחכמת שלמה הביא מי שהקשה למה הן נטמאין הרי הן נפסלו משתיית אדם לפי הר""ח, ותי' דכיון דהם חזי לו נחשב כמשקין לגבי טומאה ורק לגבי ברכה ס""ל דצריך להיות ראוי לכל אדם [ופשוט דלפי רש""י והראב""ד לא קשה מידי] {ועדיין יש לעורר לפי הר""ח נמצא דמי שרוצה לשתות בלא ברכה אינו עובר שום עבירה שהרי בשעת כניסתו לפיו עדיין אינו מחויב לברך, ולאחר ששותהו הרי הוא נפסל מאכילת אדם, וצ""ע, ותי' הר""י באק דאם אדעתא דהכי הכניסו לפיו נחשב כנהנה בלא ברכה}"	סימן קעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הכניס אוכלים לתוך פיו בלא ברכה?	"אם נמאסין יסלקנו לצד פיו [ואפי' אם יש לו עוד מאכלים (חיי""א כלל מ""ט סעי' י'), ועי' בירושלמי (פ""ו ה""א) דיתכן דתלוי במח' בין האמוראים שם], ואם אינם נמאסין יפלטנו משום ימלא פי תהלתך (ב""י, מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ז') [ובדיעבד אם סילקן לצד פיו יצא (פמ""ג מש""ז ס""ק ב', ערוה""ש סעי' א')], ואם הוא בפני אנשים אחרים אומרים בשם רשז""א דהוי כדבר מאוס ויכול לסלקן לצד פיו (מ""ב דרשו)"	סימן קעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ילפינן מהלכה זה לגבי אמירת ברכות?	"כתב האשכול דש""מ דצריך לברך מלא פומיה ולא לגמגם (מ""ב ס""ק ז'), ומ""מ לענות אמן או דבר שבקדושה מותר [וכדאשכחן בריש סי' ק""ע דרק חיישינן שמא יקדים קנה לושט] (א""א מבוטשאטש, פסק""ת הע' 33), אכן המאיר עוז (עמ' 822) הביא מרבינו יהונתן בברכות (מ""ג ע""א) דכל אחד מברך לעצמו באמצע הסעודה מפני שאין בית הבליעה פנוי לענות אמן, ומשמע דאף לעניית אמן צריך למלאות פיו."	סימן קעב סעיף ב		
